מאי 23, 2019
חם באתר

הטלפתיה של "צ'איירו הגדול"




טלפתיה

לבלשי הסקוטלנד יארד לא היה מושג וקצה חוט לקבוע מי הרג ולמה את הזקן החביב שהיה מוטל על הריצפה בביתו. גם העיתונאים דיווחו על הפרשיה המוזרה. ואז קרה משהו מפתיע: בעוד הבלשים אוספים את חפציהם, ועומדים לעזוב את המקום ללא כיוון חקירה, נשמעה דפיקה בדלת ואל הדירה נכנס אדם לא מוכר. האדם היה גבוה בעל ביטחון עצמי גבוה, חייכן ולבוש בהידור. "אני מבין, שנתקלתם בבעיה ללא פתרון, ואני פה בשביל לעזור לכם", הוא אמר בביטחון מלא. "ומי אתה? קרוב או שכן של הזקן?", שאל הקצין. הוא שלף כרטיס ביקור מכיס המקטורן: "צ'איירו הגדול". "ומיהו צ'איירו הגדול?", שאל הקצין. "מגלה הנסתרות הגדול בהיסטוריה", ענה הבחור, "קראתי בעיתון שיש לכם בעיה, ובאתי לעזור." הקצין, שלא היה לו הרבה מה להפסיד, הכניס אותו לחדר בו בוצע הרצח, ואמר לו "זה קרה כאן, מה אתה יכול לגלות?" הצעיר התרכז במקום, לחץ על רקותיו ואמר: "הרוצה הוא איש צעיר, הוא מתחיל להקריח, הוא בעל אמצעי כספיים, נוא מחזיק שעון זהב בכיס, הוא קרוב משפחה ממש קרוב של הנרצח, ותמונתו נמצאת פה באחד המגירות." לא כבר זמן רב, ובנו של הזקן נעצר והודה ברצח. מסתבר, שהאיש שנא את אביו, וכן האשים אותו במות אימו, והחליט לרצוח אותו על כל השנים.

צ'איירו הגדול - הרוזן לואיס האמון
צ'איירו הגדול – הרוזן לואיס האמון

שמו של "צ'איירו הגדול" נישא לכל עבר. הוא הוזמן למופעי טלפתיה בכל בריטניה, ומעולם לא נכשל.

רק מעטים ידעו את זהותו האמיתית. הוא היה הרוזן לואי האמון, ממשפחת אצילים ידועה ונכבדה. עוד מנעוריו היה לואי ער לכוחותיו המיוחדים. כשמשפחתו ירדה מנכסיה, הוא החליט להתפרנס מכישרונו המיוחד.

בפברואר 1893 הוא עזב את בריטניה, שהתיה קטנה מדי לטעמו, והיגר לארה"ב. הוא פתח משרד "לגילוי נסתרות ולפיענוח תעלומות" בניו יורק. ההצלחה היתה מיידית. מאות אנשים התדפקו על דלתו, כולל קציני משטרה בכירים, שחיפשו זהויות של רוצחים ופושעים או אנשים שנעלמו, ושמו יצא לכל עבר.

יום אחד התייצבה במשרדו עיתונאית צעירה בשם רייקל נורמאן. היא הגיעה אליו בהצעה מהבוס שלה: העמדה למבחן פומבי לפי תוכנית שערך עורך העיתון "ניו יורק וורלד". "תאמרי לבוס שלך, שאני מובן לכל מבחן בכל עת.", ענה צ'איירו.

"ניו יורק וורלד" יצא בקמפיין נרחב לגבי המבחן הפומבי שיערך לצ'איירו הגדול מול קהל ומול שופטים. השופטים היו: משפטן, מדען ואיש עסקים מכובד וידוע. עיקרון המבחן היה: זיהוי 13 אנשים לפי טביעות האצבע שלהם. צ'איירו לקח אחד אחרי השני את הדפסי טביעות האצבעות, ואחרי מספר דקות סיפר על האיש, על אופיו, מראהו החיצוני, עיסוקיו ומקום מגוריו. בהגיעו למספר 13 האחרון, הוא עצר ואמר לקהל, שהוא לא יכול לומר לכולם מיהו האיש, אבל הוא מוכן לומר בשקט רק לשופטים. הקהל לא אהב את זה, אבל השופטים קיבלו את עמדתו. "האיש הזה הוא רופא ידוע, בעל בעיות נפשיות ונטיה לפשיעה,ויום אחד הוא ימעד, יעשה שטויות, יעצר, ואף יודה בפשעים שהוא ביצע, ויסיים את חייו במוסד סגור לחולי נפש." השופטים נדהמו, אבל לא האמינו לו. "חכו ותראו", הוא אמר להם. כעבור מספר חודשים, הרופא איבד את שווי משקלו הנפשי, הוא הודה בפשעים שעשה, ונשלח למוסד לחולי נפש, שם סיים את חייו.

הוא יצא למסע הופעות בכל יבשת אמריקה ויבשת אירופה, ושמו נודע בכל מקום.

יום אחד הוא קם בבוקר בבהלה: "אני לא יודע מה קרה, אבל, איבדתי את כל הכישרון שלי." הוא איבד את הביטחון העצמי, גורמים שסגרו איתו הופעות תבעו אותו על הפרת הסכמים, הוא ישב בכלא 13 חודשים על הונאה, הוא ירד מנכסיו, ונעלם מהשטח בשנת 1911.

בשנת 1936 נמצאה גופתו בפינת רחוב בהוליווד. החקירה העלתה שמת מהתקף לב. בכיסו נמצאה תעודה שהעידה עליו כרוזן לואיס האמון מאנגליה.

הסתבר שפירנס את עצמו מעבודות מזדמנות, ולא גילה לאיש את עברו המפואר.

 




Be the first to comment

Leave a Reply