אוקטובר 19, 2019
חם באתר

המומיה הננסית




מומיה מצרית

האם נמצא או ידוע על אדם בוגר אי פעם בהווה או בהיסטוריה שגובהו 35 ס"מ בלבד?

באוקטובר 1932 בשנות תור הזהב, הגיעו להרי פדרו מקאספר שני גברים מחפשי זהב. מספר חודשים לפני בחיפושם אחרי זהב, הם גילו מקום שנראה כעורק זהב גדול. הם הצטיידו בבלים מתאימים וחומרי נפץ, והגיעו למקום, שסומן על ידם, כתחילתו של עורק זהב. לפי הסימנים המקדימים, העורק לא אמור להיות עמוק מדי באדמה. קצת חומר נפץ יספיק בשביל לחדור את שכבת הסלעים שמעליו. הם הכינו את מקום הפיצוץ, והתרחקו מהמקום. תוך מספר דקות, הפיצוץ העז פער חור באדמה. הם חיכו מספר דקות, לוודא, שעוצמת הפיצוץ לא יצרה הדרדרות סלעים מעליהם, וניגשו את הבור.

כשהם הגיעו חזרה למקום, הם גילו בהפתעה גדולה פתח של מערה, ברוחב של קצת יותר ממטר, 2 מטרים גובה, ואורך של יותר מ 4 מטרים. אבל, ההפתעה הזו היתה מועטה לעומת מה שהתגלה להם בפנים. בתוך המערה, כמו שחיכתה לבואם, ישבה נשענת על הקיר מומיה קטנה. הם צעדו בזהירות אל המומיה, ובעודם מתקרבים לבחון את הגילוי הלא צפוי, נראה להם משהו מוזר בייצור החנוט. זה לא היה קוף קטן וגם לא חיה אחרת. המומיה נראת בברור כמומית אדם. אדם ננס, אבל אדם אמיתי. המומיה נראה כמו מחייכת.

הם עטפו טוב טוב את הדמות העתיקה, וחזרו לעיר ראספר, להודיע על המציאה.

המומיה הננסית
המומיה הננסית

העיתון אליו הם הגיעו, פירסם את הממצא הנדיר בכל העיר, ובתוך שעות, מילאו את משרדי המערכת אנשים מכל האיזור. מדענים וארכיאולוגים, ששמע התגלית הנדירה הגיעה לאוזניהם, עזבו את עיסוקיהם, ונסעו לבחון את המימצא. אחדים מהמדענים והארכיאולוגים, שבחנו את האדם הקטן, הגיעו גם להרי פדרו, לבחון את המקום מקרוב, אולי משהו במקום יסביר את פשר התגלית, ואולי תמצא עוד מומיה בבטן המערה.

מדענים שבדקו את המומיה, גם בעזרת קרני רנטגן וציוד משוכלל של אותם הימים, הגיעו למסקנה, שכנראה החנוט לא היה אדם, כפי שאנחנו מכירים היום, אלה בעל חיים דמות אדם, שחיתה באיזור בשנים רחוקות. חלקם גם הגיעו למסקנה שהייצור היה בוגר בן 65.

דר' הנרי שפירא, אנטרופולוג במוזיאון הלאומי האמריקאי לתולדות הטבע, קבע שלפי בדיקות שהוא עשה, במכשור שונה, הייצור היה כנראה כן אדם ולא בעל חיים, כפי שסברו מדענים אחרים, והיה כנראה שייך לגזע שחי בתקופה העתיקה באיזור. על דבר אחד כולם הסכימו, לרבות מומחים עולמיים מאוניברסיטת הרווארד, הייצור היה מבוגר ולא תינוק, כפי חלק מהטענות, שנטענו בתחילה.

מומחי חניטה לעתיקות מצרים, ראו בצורת החניטה, ידע שהיה ידוע לחכמי ומומחי מצרים בעת העתיקה, ואולי אפילו שיטת חניטה מתקדמת יותר. אולי התרבות שממנה הגיעה המומיה היתה קיימת אלפי שנים לפני תרבות מצרים, ואולי היו מתקדמים יותר מעמיתיהם מארץ הנילוס הרחוקה.

חלק מהחוקרים אף העלה את ההשערה, שהייצור הגיע אולי בכלל מעולם אחר…

כמעט כולם הסכימו, שהחנוט היה מנהיג מקומי, דבר נוסף שמעיד על גילו, שכן רק מנהיגים "זכו" לחניטה באותם הימים.

כל איזור הרי הפדרו נסרק ונחקר בתקווה למצוא עוד ממצאים או עוד גילויים מאותה התקופה. אולי סימן לתרבות ששכנה במקום, אולי סימנים למגוריהם של האנשים, כלים ששימשו אותם. שום רמז לתרבות או התיישבות קודמת לא נמצאה באיזור.

מערת המומיה נבדקה גם היא, ושאלות מפתיעות נוספות הועלו עם התקדמות במחקר. דבר ראשון זו הסלע שבה שכנה המומיה. החוקרים הסכימו, שהיתה זו סלע שלמה באופן טבעי, ולא היה סיכוי להבקיע אותה ללא פיצוץ של חומר נפץ. אם כך, איך הוכנסה המומיה לתוך הסלע??? שאלות ללא הסבר נוספות הועלו, כמו: מהי הטכניקה שבה השתמשו הקוברים על מנת להכניס את המומיה לתוך הסלע? מדוע לא הונחו כלים ומזון לצד המומיה, ובלי זכר למעמד החנוט, כפי שהיה נהוג בזמנו? ועוד שאלות רבות, שלא נמצאה להם תשובה.

על דבר אחר כולם הסכימו: הקדמונים שביצעו את החניטה היו אנשים מפותחים מאוד. כנראה גם יותר מפותחים מאיתנו!




Be the first to comment

Leave a Reply