יוני 5, 2020
חם באתר

העלמותה של גופת הנידון למוות




אסיר בבית הסוהר

עד היום מצויים במוזיאון ההוגנוטי בקייפטאון, דרום אפריקה, ארון מתים ריק ולוח שיש שחור. על השיש חקוק "ג'ון גבהארד".

ג'ון גבהארד היה צעיר, דרום אפריקאי, שנאשם ברצח איכר בשם פייר וילייר. כל הסבריו והוכחותיו לחפותו התקבלו באי אימון ע"י בית המשפט. הוא נידון למוות בתלייה, ונקבע לו התאריך 17 בנובמבר 1856 ליום ביצוע הדין.

גבהארד, שהיה אדם דתי, מילא את ימיו ושעותיו האחרונות בקרית ספר התנ"ך. בבוקר ביצוע גזר הדין, נכנס אליו הכומר לתפילה אחרונה. "אני נשבע בספר התנך הזה, שאני חף מפשע" התחנן לכומר. "אני מאמין לך בחור צעיר, אבל בית המשפט החליט להוציא אותך להורג בתלייה." ענה הכומר. כעבור מספר דקות, נכנס מנהל בית הסוהר לתאו וקרא לפניו את הנוסח הקבוע של הנידונים לתליה: "ג'ון גבהארד, הבוקר תוצא לתלייה עד צאת נשמתך. יש לך מה לומר?". "כן, אני חף מפשע!". מנהל בית הסוהר גיחח "היכון לדרך", הוא אמר, ויצא מהתא.

הוא צעד בגו זקוף בליווי הכומר לכיוןן חבל התליה. הוא ידע שהם תולים אותו על לא עוול בכפו, אבל, נראה שאת גזר הדין, כבר אי אפשר לשנות. כשהגיע אל החבל הוא קרא לעבר הסובבים "אתם יכולים להוציא את נשמתי, אבל, לא תוכלו להחזיק מגופתי – כי אני חף מפשע".

התליין כרך את חבל התליה סביב צווארו, בעודו חוזר וצועק את המשפט: "לא תוכלו להחזיק בגופתי".

הבסיס עליו עמד נשמט מתחת לרגליו, והוא מת תוך מספר שניות. הוא נשאר תלוי על החבל עוד שעתיים, לפי החוק, ורק אחר כך הגיע הרופא שקבע את מותו.

בכדי להבטיח שהכרזתו של המת לא תצא לפועל, שהם לא יוכלו להחזיק את גופתו, ציווה מנהל בית הסוהר, שאת ארון הקבורה הזה יחזקו במאות מסמרים נוספים למקובל, ויכסו אותו בכיסוי כבד, שלא יהיו הפתעות..

הקברן ועוזריו, בהשגחה של מנהל הכלא, שילשלו את ארון הקבורה לעומק של 3 מטרים, אחר כך כיסוהו בשכבת חול, ובשיכבת אבנים, בחול נוסף, שוב אבנים, ואז באבן אחת גדולה, שעליו נחקקו שמו ותאריך מיתתו. לפני עזיבתו  את המקום, הורה מנהל בית הסוהר לקברן, שישים עין על הקבר הזה, שלא ישטו בהם ידידיו של המת.

מספר שבועות מאז ביצוע גזן הדין חל מפנה דרמתי. ארנקו של האיכר הנרצח נמצא אצל אחד מפועליו – פיטר לורנץ. הפועל הודה שהוא זה שרצח את האיכר, בניגוד לפסיקת בית המשפט. מסתבר, שהוא גם היה העד הראשי במשפט, ששלח את ג'ון גבהארד אל חבל התליה.

הדבר עורר סערה גדולה. ג'ון גבהארד אכן צדק, הוא באמת היה חף מפשע, והוצא להורג לשווא. מה עושים עכשיו? מושל האיזור פרסם הודעת התנצלות, העניק לאמו של גבהארד מענק על סך 1000 לי"ש, ואף קבע לה קיבה שנתית של 108 לי"ש לכל חיה. הוא אף הורה להוציא את ארונו של ג'ון מחלקת הקבר של בית הסוהר, ולהעבירו לקבורה ליד הכנסיה.

אמו של ג'ון וקבוצת נכבדים יצאו לבית העלמין, על מנת להוציאו מקברו ולהעבירו ליד הכנסיה. ארבעה חיילים הסירו את אבן המצבה מעל הקבר, וחפרו את כל שכבות הכיסוי מעל הארון. כשהם העלו את הארון, ניכר על פניהם, שמשהו הרגיש לא נורמלי – הארון היה קל מדי. מנהל בית הסוהר והקברן בדקו היטב את הארון. הארון היה שלם, ולא חסר שום מסמר, מהמסמרים הרבים, שהידקו את מכסה הארון לארון. מנהל בית הסוהר הורה לפתוח את הארון מהר ומיד. הארון היה ריק!

הנוכחים, כולל אימו של ג'ון ומנהל בית הסוהר היו המומים. הקברן נשבע, שאף אחד לא התקרב אל הקבר, וגם בעת פינוי השכבות מעל הארון לא נראה סימן של חפירה מוקדמת, וגם הארון היה שלם לחלוטין. אז היכן הגופה???

המושל הבטיח, שלא ינוח עד שלא ימצא את פיתרון התעלומה – אבל, לשווא. הגופה לא נמצא מעולם, החידה נשארה ללא פיתרון.

כ 100 שנים אחרי, כשכבר כל המעורבים עזבו את עולמם, מצאה קבוצת מטיילים על הר פארל לוח שיש שחור גדול. על השיש היה חרוט: "לזכרו של ג'ון גבהארד. יבורכו אלה שנותנים באל מיבטחם".

הארון והשיש מצויים עד היום במוזיאון ההוגנוטי בעיר קייפטאון.

 




Be the first to comment

Leave a Reply