יולי 18, 2019
חם באתר

הצבת גבולות לילדים




הגבלת ילדים

ילדים וגבולות

הצבת גבולות

כמה חשובים הגבולות עבור ילדינו? האם ניתן לנהל משא ומתן לגבי החלטות מסוימות? בסופו של דבר הכל תלוי בנו ההורים. איך להציב גבולות בצורה נכונה?

גבולות הם אחד המרכיבים החשובים עבור התפתחות תקינה ובריאה של ילדינו. בהצבת הגבולות אנו שומרים עליהם מפגיעה פיזית למשל – הסיכון שבריצה לכביש. אולם, יש להם תפקיד חשוב נוסף – באמצעותם מפתח הילד את אישיותו.

בנוסף לגבולות, שהם מרכיב חשוב בהתפתחותו של הילד, יש להתייחס גם ליסודות נוספים הכרחיים: יחס מכבד אל הילד ומתן האפשרות להתפתחות העצמאית שלו. על פי רוב עד גיל 8 חודשים אין צורך בהצגת גבולות. על הגבולות להינתן תוך כבוד, ליכולתו להבין ולחוש. זאת בהתאם לשלב ההתפתחותי ולגיל בו הוא נמצא.

איך מבצעים זאת הלכה למעשה?

בבואנו להציב את הגבול נרצה תחילה להאמין שהוא אמור להינתן ואת הרציונל מאחוריו, כמו את התוצאות אם לא יוצב גבול זה. לצורך הדוגמה למשל, מדוע נדרוש ממנו להתקלח מידי יום? מדוע נקבע עבורו את שעת השינה? הבנתנו את הסיבה והתוצאה שעומדות מאחורי הגבול תסייע לנו לשמור עליו ולהמשיך ולהיות עקביים בו. בהבנה לעומק של ה"לא" ותוצאות ה "כן", נדע כי אנו פועלים נכון.

הורים רבים חשים רגשות אשם בתהליכי הצבת גבולות. מטבע הדברים בהצגת הגבולות יש מניעה או אי אפשור דבר מה לילד. אלה יוצרים לעתים, כאב, אכזבה, כעס ותסכול. רגשות האשם מתעוררים ומחשבה כגון "אני אמא לא טובה, הילד בכה בגלל שלא אפשרתי לו…"

כהורים אנו מהווים מודל חיקוי עבור ילדינו, הילדים מתבוננים בנו ובהתנהגותנו ושואפים להידמות להוריהם. אנו מעוניינים כי הילדים ילמדו להגן על פרטיותם, אולם לא ילמדו זאת אם הוריהם מבטלים עצמם.. כמו כן, לא יוכלו לחוש בטוחים אם הוריהם נכנעים להם, כאנשים בוגרים בעוד הילדים קטנים וצעירים.

חשוב שהילדים יבינו שהוריהם עומדים על שלהם ודואגים עם לעצמם. הם יצטרכו ללמוד שגם לרצונותיכם יש לתת מקום, מה שיספק להם בטחון שהוריהם נוכחים עבורם.

האם לצרף לגבול הסבר? ההסבר מעניק לילד את ההבנה של מעשה שעשה ואת תגובת הוריו אל המעשה. למשל, מצב שבו הילד אכל חטיף ומבקש עוד. אם נפנה לילד ונאמר לו: "סיימת חטיף אחד, אנחנו אוכלים רק חטיף אחד ביום כי לאכול יותר מחליש את הגוף, ועלול לקלקל את השיניים ולכן לא תקבל עוד" הילד יקבל את ההסבר ההגיוני לסרוב הוריו לחטיף נוסף.

חשובה גם העקביות, המונעת חרדה ובלבול. יש להיות עקביים בגבולות שאנו מציבים, אחרת התחושה שתיווצר אצל הילדים היא של מציאות לא צפויה.

מרכיבים נוספים חשובים הם אמפטיה ושיקוף רגשות. כאשר אנו באים להציב גבול יש להיות אמפטיים לרצון הילד ולרגשותיו בעקבות איסור זה או אחר. לכן, יש לשקף לו את רגשותיו: "אני מבינה שאת רוצה ללכת לחברה לשחק, זה באמת יותר נעים מאשר לסיים את שיעורי הבית, אבל שיעורי הבית חשובים להתקדמות שלך בלימודים. אם תסיימי אותם תוכלי לצאת.."

"אני מבינה שאת כועסת ומאוכזבת שאת לא יכולה ללכת לחברה כרגע, אבל אם תסיימי מהר יישאר לך זמן לשחק איתה. באופן זה הילדה תלמד לשיים (naming) את רגשותיה.

תפקידינו כהורים הוא לאהוב, לטפח, לחנך, לשמור. אחת ממשימותינו היא להציב גבולות ועלינו לעשות זאת ברגישות אך בנחישות, תוך כיבוד רצונו של הילד ורגשותיו לצד הבנת חשיבות הגבול.




Be the first to comment

Leave a Reply