ספטמבר 15, 2019
חם באתר

טיפים להתנהלות כלכלית נכונה




מנסיוני בפגישות עם משפחות רבות אותן אני מלווה כלכלית, זיהיתי מספר סיבות שגורמות למצב שבו משפחות
נקלעות לחובות ולא מצליחות לנהל בצורה טובה את ענייניהן הכלכליים :
•     לא מציבים יעדים כלכליים ברורים
•    לא מתכוננים לבלתי צפוי
•    לא שמים לב ל"כסף הקטן" שזולג להם מהכיסים
ישנן  כמובן סיבות נוספות, אבל הסיבות שציינתי לעיל  הן העיקריות וגם הנפוצות ביותר.

 

כסף קטן

הנה כמה טיפים
ונקודות למחשבה שיעזרו לכם לעשות זאת נכון:
יעדים כלכליים ברורים:  כלל ידוע הוא שהצלחה עקבית, ו)לא  הצלחה מקרית שאין לה המשך)  מתחילה בתכנון
מדויק  ,כזה שמגדיר בדייקנות את היעד הסופי אליו רוצים להגיע.  בדיוק כפי שבעולם העבודה חשוב מאד להגדיר
את התפקיד הסופי אליו שואפים )אף אחד לא נולד מנכ"ל של חברה גדולה,  אבל מי שהגיע להיות מנכ"ל אפל,
לדוגמא, תוכלו להיות בטוחים שסימן לעצמו את התפקיד כיעד שנים רבות לפני שהגיע אליו ואז בנה לעצמו תכנית שתביא אותו לתפקיד הזה(.
גם בכלכלת המשפחה שלנו, חשוב מאד לקבוע יעדים, גם רחוקים, כדי שבבוא הזמן יהיו בידינו סכומי הכסף
הנדרשים להגשמתם. אם, למשל, יש לנו ילדים קטנים, נאמר בגיל 4, ואנחנו יודעים כי נרצה לממן להם לימודים
אקדמיים, כדאי מאד שנקבע כבר היום מה הסכום שנצטרך, וכמה כסף צריך לחסוך מידי חודש כדי שביום
ההרשמה ללימודים יהיה לנו את כל הכסף הדרוש. שנת לימודים אקדמית עולה היום כ – 20,000 ₪ באחת
המכללות )פחות מזה באוניברסיטה( ותואר מלא בן 3 שנים יעלה כ – 60,000 ₪ לכל ילד. להורי אותו ילד בן 4 ,
ובהנחה שיתחיל ללמוד בגיל 24 , יש 20 שנה כדי להגיע לאותם 60,000 ₪. חישוב פשוט יראה כי נדרש חסכון
של 250 ₪ בחודש כדי לצבור סכום זה, אפילו אם לא יושקע בשום אפיק שיניב תשואה כלשהי )ואם כן, יהיה כמובן
סכום גדול יותר ביום בו יידרש הכסף(. כמובן שאותו כלל אפשר להפעיל על כל יעד אחר שחשוב לכם להגשים,
נסיעה לחו"ל, שיפוץ הבית וכו'.


להתכונן לבלתי צפוי:  כשחושבים על זה, רוב הדברים שמפתיעים את רובנו ונחשבים כ"לא צפויים" –דווקא לא
אמורים להפתיע אף אחד. מה מוגדר, בדרך כלל, כ "הוצאה לא צפויה"?  מתנות לחגים ואירועים, קלקול פתאומי
של מכשיר חשמלי כלשהו או הרכב, טיפול יקר אצל רופא השיניים מכירים הוצאות כאלה אצלכם? יש אפילו מי
שיגדיר הוצאה על קייטנות בקיץ כבלתי  צפויה, או לפחות ככזו שבכל שנה מפתיעה מחדש את חשבון הבנק…..

מה משותף לכל ההוצאות האלה? הן נתפסות אצל רבים מאתנו כבלתי צפויות, אך באמת אינן כאלה וניתן די
בקלות להיערך אליהן מראש. הנה איך :
מתנות ________________לחגים ואירועים כל החגים הרלוונטיים למתנות קבועים בלוח השנה ואין סיבה
אמיתית  להיות מופתעים מהם בכל שנה מחדש. ידוע שהחודשים ה"מועדים לפורענות" בעניין זה הם אפריל
)פסח ( וספטמבר )ראש השנה(,  ולכן כבר עם תום פסח השנה אפשר לתכנן את מתנות החג הבא –מחליטים
יחד למי נותנים מתנה ובאיזה סכום ודואגים לשים בצד בכל חודש את החלק היחסי שיביא אותנו למועד הרצוי
עם הסכום הדרוש ביד. אם, למשל, מחליטים כי סכום המתנות בראש השנה יעמוד על 1,000 ₪, יש לנו כ – 5
חודשים מפסח ועד לראש השנה, ואז בכל חודש 200 ₪ שנשים בצד בכל חודש יעשו את העבודה )זה יכול להיות
במזומן ממש למי שמעדיף, או באמצעות פיקדון בבנק(. באותה הצורה אפשר להיערך לקייטנות בקיץ. אם
ההוצאה השנתית )ביולי בדרך כלל( היא, לדוגמה, 3,000 ₪, אפשר כבר עם סיום פרק הקייטנות להתחיל להיערך
לקיץ הבא. יש שנה שלמה לכך – 250 ₪ בכל חודש ויש קייטנות, בלי לשבור את הראש, בלי הלוואות ובלי לצאת
מהמסגרת.
קלקול פתאומי במכשיר חשמלי או ברכב כאן, בניגוד לחגים, אין תאריך מוגדר בלוח השנה, אבל –מה שברור הוא
כי כל מכשיר חשמלי )או הרכב( יתקלקל בשלב מסוים ותיקונו יהיה יקר יותר או פחות. כדי להיות ערוכים, כדאי
לקבוע סכום שאנחנו רוצים לצבור ויהיה מיועד לכל מקרי הקלקול שבהם רק המועד המדויק לא ידוע )זה מתאים
גם למקרה רופא השיניים שכבר הוזכר(. הסכום צריך להיות כזה שיספיק למקרי קלקול ושנרגיש איתו רגועים.
יש משפחות שעבורן סכום של 5,000 ₪ יספיק וגם כאלה ש 15,000 ₪ בצד יגרמו להם להרגיש רגועים. מקובל
להפריש בכל חודש 5%מההכנסה לטובת מקרים בלתי צפויים, וכך כדאי לעשות בכל חודש עד שמגיעים לסכום
שקבענו כמספק. מגיעים אליו בחודש מסוים? בחודש הבא אין צורך להפריש יותר וניתן להסיט את אותם 5%
לטובת חסכון ליעדים אחרים )השקעות, טיול בחו"ל, שיפוץ, או כל יעד אחר(. נאלצים להשתמש בחלק מהכסף,
לטובת מקרה "לא צפוי" שקרה? מחדשים את הפרשת 5% מההכנסה לטובת "קופת מקרים לא צפויים" עד
שמשלימים את סכום היעד שקבענו.


תכנון שיטתי כמו שתואר יביא לכך שאף פעם לא נהיה מופתעים לרעה ממקרה "לא צפוי" שבעצם די צפוי, ולא
נצטרך פתרונות מידיים ופחות טובים כמו פריסות לתשלומים, או גרוע מזה, הלוואות.
לעצור את "זליגות הכסף הקטן" . כאשר עולה נושא עניין החיסכון לטובת הילדים לעתיד,  התשובה שאני מקבל
היא שמוציאים רק על מה  שצריך, ואין כספים מיותרים לטובת חסכונות,  חשובים ככל שיהיו. כשאנחנו בודקים
את ההוצאות לעומק, הרבה פעמים מתגלים "אוצרות" בדמות כספים בסכום לא גדול, זניח אפילו, שיוצאים על
סעיפים לא ממש הכרחיים  ושבמצטבר יכולים להגיע לסכומים לא קטנים בכלל. למשל, לפני מספר חודשים ליוויתי
משפחה שרצתה לחסוך  ללימודים לטובת הילדים, ויש לה הכנסות די גבוהות, הרבה מעל הממוצע. טענו שכבר
די קיצצו בהוצאות ואין מהיכן "לגרד" עוד כמה שקלים לטובת החיסכון הרצוי. כשעברתי איתם על סעיפי ההוצאות,
התברר כי קיים סעיף  של מנוי לעיתון. תמורת המנוי שילמו כ – 120 ₪ מידי חודש. לאחר מספר שאלות שהצגתי
לזוג, התברר כי לבעל,  הממלא תפקיד בכיר בחברה גדולה, יש זכאות לעיתון יומי במסגרת העבודה, והוא אכן
מקבל אותו. מדובר בעיתון  שונה מזה שעבורו משלמים מנוי בבית, אך התברר גם כי בעבודה הבעל לא ממש
קורא עיתון, מחוסר זמן. התברר שניתן להחליף את העיתון מהעבודה בזה שעבורו קנו מנוי. אופס… הנה נמצא
מקור מימון לחסכון ! למחרת התקשרו לבטל את המנוי לעיתון, ואת 120 השקלים בחודש הפנו לחסכון ללימודים.
לכאורה, נראה שמדובר במשהו ממש זניח אז חסכנו – 120 ₪ בחודש, אז מה? אבל כשחוסכים – 120 ₪ בחודש,
אחרי שנה יש 1,440 ₪, ואחרי 12 שנים, זמן ההשקעה שרצו, יהיו להם   17,280 ₪, ועוד בלי להתחשב בתשואה
כלשהי שלאורך התקופה ישיגו על ההשקעה.
17,280 ₪ זה סכום שיכול לממן כמעט שנתיים של שכר לימוד באוניברסיטה, וזה רק מסכום זניח יחסית, של 120
₪ שהתעופפו להם קודם לעיתון….

באותו אופן ניתן למצוא עוד סכומים וליצור חסכונות מבלי לקצץ בהוצאות ומבלי לרדת ברמת החיים, פשוט למצוא
את אותם כספים ש"נוזלים" לכל מיני מקומות לא ממש חשובים בלי שנרגיש…..

מאת אילן מתתיהו.
הכותב הוא רואה חשבון, יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה.




Be the first to comment

Leave a Reply