אוקטובר 19, 2019
חם באתר

תעלומת הנושך הבלתי נראה




הנושך הבלתי נראה

ישנם לא מעט סיפרים של אנשים, שראו מחזות, שאיש לא ראה, והם נשבעו שכל מה שהם רואים הוא אמיתי לחלוטין. עם כל הרצון הטוב, להאמין לסיפורים של האנשים, שרובם אנשים טובים וישרים, אין ממש הוכחות לאמת את מה שנגלה רק לעינהם. לא כן בסיפור של קלאריטה וילאנובה בת ה 18 מהפיליפינים.

קלאריטה וילאנובה היתה יתומת מלחמה שחיה במוסדות צדקה באחד הרובעים במנילה, בירת הפיליפינים. היא חיה חיים לא פשוטים לנערה בת גילה. למרות חייה הלא פשוטים, שום דבר מחייה לא דמה ל 10 במאי 1951.

בשעה 11:30 בלילה הובאה קלאריטה לתחנת המשטרה בהיסטריה גמורה. על זרועותיה היו סימני נשיכה רבים, והם היו מדממות. קלאריטה היתה מבוהלת, והיא סיפרה שמישהו, שהיא לא רואה, רק מרגישה, תוקף אותה בנשיכות, שלא נגמרות, עד שהיא מאבדת את ההכרה. השוטרים, שהיו הטוחים, שמישהו אחר נושך אותה, אבל בטוח צריך לטפל בפציעות, התקשרו לרופא, שיגיע מיד. הרופא כעס על השעה במאוחרת, וטען, שכנראה מדובר בנערה בעלת הפרעות נפש, והודיע שהוא מגיע, רק בכדי להרגיע אותם. מי אחריהם, התקשר לרופא ראש העירייה, שגם היה צריך את עזרתו. השניים החליטו, שהם יסעו יחד לתחנת המשטרה, לראות את הנערה, ואחר כך יפנו למקרה של ראש העיר. השוטרים סיפרו, שמצאו אותה ברחוב, במחזה, שנראה כמו איבוד הדעת של נערה מסוממת, שנאבקת עם עצמה. בכדי שהיא לא תיפגע ע"י עצמה או ע"י אחד מהשיכורים סביבה, החליטו לקחת אותה איתם לתחנת המשטרה. באותו זמן הנערה היתה ישנה, והרופא ביקש שישגיחו עליה עד שהוא יחזור מהמקרה השני, והוא יצא עם ראש העיר. אחרי השעה כשחזרו הרופא וראש העיר, היא כבר היתה עירה. השוטרים בתחנה ניסו לדאוג לה. הם נתנו לה לאכול ולשתות, וניסו לתת לה הרגשה, שעכשיו היא מוגנת. ראש העיר והרופא ניסו לתחקר אותה, ולהבין מי בדיוק נשך אותה. היא תיארה דמות של גבר מרחף בעל כיסוי שחור לראש ועיניים יוצאות מחוריהן.עוד היא מדברת, ופיתאום היא התחילה לזעוק "הוא חוזר, הוא חוזר, הצילו, הוא נושך אותי!" הסובבים הסתכלו סביבם, ולא ראו דבר, אבל פיתאום במקומות שונים בזרועותיה ובכתפה הופיעו סימני נשיכה רבים ובועות רוק לבנות. הנערה המשיכה לצרוח ולנסות להרחיק מעליה את הנושך הנעלם, עד שהיא איבדה את הכרתה. הסובבים היו בהלם, ולא הבינו מה פשר המחזה, אשר נגלה לעיניהם. הרופא טיפל בפצעיה, וחבש את המקום, וביקש מהשוטרים להמשיך להשגיח עליה.

קלאריטה וילאנובה
קלאריטה וילאנובה

בבוקר התעוררה קלאריטה בוכיה, כואבת ומפוחדת. הרופא, אחות ונהג אמבולנס הגיעו לתחנת המשטרה על מנת להעביר אותה לבית החולים. בעוד הם מתכוננים לקחת אותה, קלאריטה פרצה שוב בזעקות "הם שניים עכשיו, הראשון ועוד אחד, הצילו, הם מסתערים עלי.." ולנגד עיניהם של הנוכחים, גופה התמלא בנשיכות, ובפציעות רבות, ולא הפסיקו עד שהיא התעלפה.

קלארינה הועברה להמשך טיפול והשגחה בבית החולים המרכזי של מנילה. היא שהתה שם מספר שבועות עד החלמתה המלאה. נראה שהתוקף או התוקפים הניחו לה, ולא חזרו שוב.

קלארינה המשיכה את חייה. היא התחתנה, והקימה משפחה משלה. ראש העיר והרופא סידרו לה עבודה ומקום מגורים קבוע.וסימני התקיפה והתוקפים נעלמו כלא היו.

הרופאים שבדקו אותה דיווחו לשלטונות, שמקרה כזה מעולם תועד, יכול להיות שיש לזה הסבר, שלא ידוע להם עדיין, אולי זו תופעה על טבעית, אך אין בכוחם לפענח את התופעה.




Be the first to comment

Leave a Reply